<h1>צידה לדרך מאמר ראשון כלל ב' פ"ו</h1>
<h2>דף ח.</h2>
כשקורין בתורה בצבור אין מפטירין בנביא אלא בשבתות וימים טובים בשחרית ותשעה באב בשחרית ומנחה ושאר תעניות במנחה. אין מתפללין ואין קורין בתורה בצבור בפחות מי' גדולים בני חורין. ואין קורין פחות מעשרה פסוקים. ולא יהיו הקורין פחות משלשה. ואין הקורא קורא פחות משלשה פסוקים ואין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים ולא מסיימין סמוך לפרשה עד שישאר שם שלשה פסוקים. לא יקראו שנים בתורה אלא האחד לבדו כדי שישמעו קול הקריאה. ומנהג כשר הוא שהקורין בבית הכנסת עם החזן לא יקראו בקול רם. כיון שהתחיל הקורא לקרוא בתורה אסור לספר ואפילו בדבר הלכה. בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין ואין מוסיפין עליהם ואין מפטירין בנביא. ביום טוב קורין חמשה ביום הכפורים ששה ובשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהם ומפטירין בנביא. אסור לצאת מבית הכנסת בשעה שקורין בתורה ובין איש לאיש מותר. מי שתורתו אומנתו מותר לו לעסוק בתלמוד תורה בשעה שהקורא קורא. ויש אומרים שזה היה בימיהם שלא היו מתבטלים אפילו שעה אחת. לא יפטיר בנביא עד שיגללו ס"ת. קטן היודע לקרוא עולה למנין שבעה. וצבור שלא היה בהם יודע לקרוא אלא אחד עולה וקורא ויושב ועולה וקורא עד שיגמור מנין הקוראין של אותו היום. הגולל ספר תורה גוללו מבחוץ ומהדקו מבפנים ומעמידו על התפר. חייב אדם לכבד ספר תורה ולהשתדל לגוללו יפה ולחבקו ולנשקו ולכבדו ויהיה לטוטפות בין עיניו ולאות על ידו. יקרה היא מפנינים ומכל הונו והודו. הפך בם והפך בם ולא תזוז מינה. סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה. תתן לראשך לוית חן וצניף טהור יענדך. עטרת תפארת תמגנך.
